לייבניץ – תורת המונאדולוגיה

לייבניץ היה פילוסוף נוצרי מהמאה ה-17, אשר יש הטוענים כי למד קבלה בין יתר לימודיו. עיקר פועלו היה בתחומי המתמטיקה ולכן הפילוסופיה שלו מעט נדחקה לקרן זווית. אולם הפילוסופיה שלו כיום היא בעלת השפעה עצומה ורלוונטיות גדולה לתפיסות הפוסט מודרניסטיות אשר שולטות בכיפה.

אביא להלן את תורת המונאדות של לייבניץ. תורה זו, שתוברר מייד, תסייע להבין את המבנה של העולם, כיוון שתורתו משיקה מצד אחד לעקרונות הקבלה ומצד שני היא מנוסחת במושגים שלאדם המודרני יהיו נהירים.

תורת המונאדות של לייבניץ, היא תורה הבאה להסביר את מבנה היקום. עוד במאה ה-17 לייבניץ טען שהיסוד הראשוני של הקיום הינו יחידה אחת, ומכאן שמה – מונאדה, מהמילה הלטינית מונו, שהוא אחד. המונאדה הינה יחידה שמהווה את אבן הבניין של כל הקיים. כלומר, כשם שאנו מכירים היום את מושג האטומים, שהוא יסוד אנרגטי שמרכיב את כל הקיים, לייבניץ, קבע כי כל החומר באשר הוא, מורכב מאותם אין סוף יסודות אלה.

מה טיבם של יסודות אלה?

יסודות אלה הם אינם חומר במהותם, כי אם מחשבה, תפיסה או אפילו רוח. הן אינן חומריות כלל וקיבוצן בדחיסות כזו או אחרת יוצר את מה שמוכר לנו כחומר. המונאדות מובחנות זו מזו בדרגות. הדרגות של כל מונאדה נקבעות על בסיס רמת תפיסה. כפי שציינו, המונאדות הן יחידות של מחשבה, פרספקטיבה, ומשום כך מדרגותיהן הן לפי מידת התפיסה שלהן

מונאדות של חומר מובהק כגון אדמה, סלעים וכיו"ב, מתאפיינות ברמת תפיסה נמוכה ביותר, הן אינן מודעות לעצמן ואינן זוכרות דבר. מונאדות של בעלי חיים זוכרות אבל אינן תופסות מושגים מופשטים. ואילו מונאדת האדם מסוגלת להרבה – לזכור, להבין רעיונות מופשטים וכו'. מונאדת האל, לפי לייבניץ, יודעת את הכל ותופסת את הכל, היא לא רק זוכרת את העבר, כי אם גם את העתיד והיא כוללת בתוכה את תפיסותיהן של כל המונאדות גם יחד.

תכונה נוספת אשר לייבניץ קבע למונאדות, היא שהן חסרות "עיניים", או "חלונות". משמעותה של קביעה זו היא שהמונאדה אינה תופסת שום דבר מלבד את עצמה. היא אינה רואה, פשוטו כמשמעו, את המונאדות הסובבות אותה והיא אינה מודעת לעולם הממשי שסביבה. אולם לייבניץ קבע עיקרון נוסף ומרתק – המונאדות יודעות זו את זו ואת עולמן, בסופו של דבר, כיוון שהעולם כולו בסופו של דבר נמצא בתוכן, ברמת התפיסה. כיצד הדבר פועל? אתה יושב מול המחשב או הטאבלט שלך וקורא את המאמר הזה. אתה רואה את המחשב, חש אותו. לפי לייבניץ אתה אינך יכול לחוש למעשה את המחשב עצמו, כיוון שאתה לא יכול לראות מה שמחוצה לך. הפתרון, אם כן מצוי בכך שהמחשב קיים בתור תפיסה בתוכך!

כל העולם למעשה קיים בתוכך! כל אינטראקציה שלך עם הסובב אותך, היא בעצם פעולה פנימית, תפיסתית, שיסודה באשליה מסויימת ובהרמוניה שנקבעה מראש.

לפי לייבניץ, אלוהים קבע את כל המציאות מראש, ולכן התיאום המושלם הזה יכול להתקיים. הקשר בין הפרטים בעולם, אם כן, לפי לייבניץ, הוא אינו קשר סיבתי, כי אם קשר של התאמה! אתה לא רואה את המחשב בעצם, אלא אתה יודע אותו והוא נודע על ידך.
לייבניץ מדמה את היקום לכזה שאין בו חלל ריק, והכל שרוי ביחסים עם כל דבר – ככלי מלא נוזלים. אומר לייבניץ: "כל עצם פשוט, הוא אספקלריה חיה ומתמדת של העולם וכשם שאותה עיר עצמה נראית שונה, כשמסתכלים בה מצדדים שונים, כך גם בשל הריבוי האין סופי של העצמים הפשוטים, יש כאילו מספר אין סופי של עולמות שונים, שעם כל זה, הם אינם אלא פרספקטיבות של עולם אחד, על פי נקודות המבט השונות של כל מונאדה ומונאדה".

בדומה לתורת הקבלה, גם לייבניץ השיג כי היסוד הראשוני של הקיום, הוא בעצם רוחני והוא פונקציה של מחשבה, של תפיסה. רעיון זה משיק רבות לתורת הקבלה, ורעיון אי ראיית הסובב אותנו אלא ידיעתו בלבד, כאשר האינטראקציה מתאפשרת כתוצאה מהתאמה הרמונית שנקבעה מראש, היא קרובה לרעיונות הקבליים. כל אדם, ובעצם כל מה שקיים בבריאה, מכיל בתוכו את היקום שסביבו. כל פרט ביקום, הוא חלק מהבריאה האלוהית כולה. ובתור שכאלה, הבריאה כולה כלולה בתוכם. עצם ההבנה כי הבריאה היא אינה משהו שמחוצה לי, אלה בבואה בתוכי, מעניקה לי כֹּח עצום לחולל בה שינוי ולחולל בה תמורות כרצוני, בכפוף לחוקיות הרוחנית.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה לייבניץ, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s